הראל חברה לביטוח בע"מ נ' שיוביץ ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 9.11.11.

אין חולק כי התאונה ארעה כאשר נהג התובעת (להלן: "הנהג") נסע בירידה בכביש המתעקל ימינה בכיוון נסיעתו, ואילו הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") נהג משאית מהנתיב הנגדי לנתיב נסיעת הנהג, בעלייה, בעת עיקול שמאלה.

1.בדיון שנערך בפני העידו נהג התובעת, הנתבע ועוזר מטעמו שנכח בעת התאונה.

כמו כן, הוגשו טופסי הודעה על מקרה הביטוח וכן תמונות נזק מטעם התובעת בלבד.

2.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, החלטתי כדלקמן:

הנהג הצהיר כי בעת שהחל לפנות בעיקול ימינה הבחין במשאית מגיעה מולו וסוטה לכיוון נתיב נסיעתו. הוא ניסה להסיט את רכבו ימינה וכך גם נהג המשאית, אך הדופן האחורית שמאלית של המשאית פגעה בכנף הקדמית שמאלית של רכב מבוטח התובעת.

הנהג אישר כי נסע עימו נוסע נוסף, אשר לא הובא לעדות. כמו כן הצהיר כי במשאית נהג הנתבע בלבד.

הנהג הכחיש כי סטה לנתיב נסיעת המשאית תוך חיכוך במגני הבוץ בדופן השמאלית של המשאית והצהיר כי אם כך היה, היו נגרמות שריטות לאורך הדופן השמאלית של רכבו. אולם לבד מפגיעה בכנף הקדמית ברכבו, לא נגרמו לרכב נזקים נוספים בעקבות התאונה, אף לא בדלת הרכב, כטענת הנתבעים.

הנתבע הצהיר כי נהג במהירות כ-40 קמ"ש בעלייה מפותלת, כאשר שדה הראיה מכיוון נסיעת נהג התובעת מוגבל. הוא הבחין ברכב מבוטח התובעת סוטה לנתיב נסיעתו והסיט את המשאית ימינה, אך רכב מבוטח התובעת השתפשף במגני הבוץ של המשאית במרכז המרכב. הנתבע הצהיר כי עוזרו שהה עמו בעת התאונה וכי אין לו כל אינטרס בתוצאות ההליך דנן.

בחקירתו הנגדית הצהיר כי רכב מבוטח התובעת החליק לכיוון המשאית וכי גם שדה הראיה מכיוון נסיעת הנתבע היה מוגבל.

אני מעדיפה את גרסת הנהג באשר לאופן התרחשות התאונה.

הנהג חזר על גרסתו כפי שהופיעה בטופס הודעתו על מקרה הביטוח, שניתן ביום התאונה (ת/1). הנהג אף הדגים את אופן התרחשות התאונה והעיד עדות סדורה גם באשר לאופי הנזקים ברכב מבוטח התובעת.

מנגד, גרסת הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה לא עלתה בקנה אחד עם עדות העד מטעמו, שלטענת הנתבעים, נסע במשאית בעת התרחשות התאונה. בעוד הנתבע הצהיר כי רכב מבוטח התובעת הגיע מהנתיב הנגדי תוך סטיה לנתיב נסיעת המשאית, הרי העד מטעם הנתבעים הצהיר כי רכב מבוטח התובעת ביקש לעקוף רכב שנסע לפניו והגיח מול חזית המשאית בנתיב נסיעתה. רק לאחר מכן סטה כל אחד מכלי הרכב לימינו. גם משהדגים את אופן התרחשות התאונה, הדגים העד פגיעה המתחילה בדופן קדמית שמאלית של המשאית ולא כפי שהדגים הנתבע.

לאור האמור, אינני מוצאת לייחס משקל רב לעדות העד הנוסף מטעם הנתבעים.

זאת ועוד, גרסת הנתבע להתרחשות התאונה, נ/1, איננה נושאת תאריך כלשהו ולא ברור אימתי ניתנה. כמו כן, הנתבעים נמנעו מלהציג תמונות אודות מיקום הנזק במשאית.

לאור כל האמור, אני מקבלת את גרסת נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה. הגם שלא נעלם מעיני כי עד נוסף שנסע עימו ברכב לא התייצב למתן עדות, אני מבכרת את עדותו וקובעת כי נהג המשאית סטה בעת ביצוע העיקול לנתיב נסיעת רכב מבוטח התובעת.

יחד עם זאת, בהינתן העובדה כי אין חולק כי נהג התובעת נסע בירידה בעיקול חד, היה עליו לנסוע במהירות איטית, בזהירות ולהיצמד לימין הדרך תוך ביצוע העיקול ימינה. לפיכך אני מוצאת לייחס לנהג התובעת רשלנות תורמת בשיעור 15%.

3.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי ואישורי תשלום מטעם התובעת.

4.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך 13,843 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 27/09/12, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, הוצאות עד התובעת כפי שנפסקו בסך 400 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום האמור.